#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אליבא דר""מ ודר' יהודה טוב לידור?<br>ומתני' דדרך כשרים לידוב ולא לנדור כמאן?<br>ואיך מתפרשים הפסוקים אליבא דר' יהודה ואליבא דר""מ?<br>ומאי קמ""ל קרא אליבא דר' יהודה?"	"בברייתא פליגי דלר""מ לא טוב לידור, לר' יהודה טוב לידור אם הוא משלם.<br>לשינויא קמא ר""מ מודה דנדבה טובה. לשינויא בתרא ר' יהודה מודה דנדר אינו טוב, ולא אמר אלא בנדבה.<br>אליבא דל""ב לכו""ע קמ""ל קרא דטוב מי שאינו נודר מהנודר ומשלם. ורק ר' יהודה ס""ל דנדבה שפיר דמי.<br>לל""ק לר""מ קרא כנ""ל, לר' יהודה קמ""ל קרא דטוב מי שאינו נודר מהנודר ולא משלם. והחידוש דלא נימא דהוא עושה מצווה במה שנדר, ואם נאנס אח""כ לית לן בה."	נדרים דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לל""ק בגמ' ר""מ מחלק דדרך הכשרים לנדוב ולא לנדור, ולל""ב ר' יהודה מחלק הכי.<br>מה טעם החילוק בקרבן, הא כי היכי דבנדר יש לחוש לתקלה ה""נ בנדבה?<br>וכן מה טעם החילוק בנזירות?<br>פרט לתרי לישני!"	"<u><b>קרבן:</b></u> בל""ק אמרו כהלל דלא מעל אדם בעולתו, שלא הקדישה עד שהביאה לעזרה.<br>בל""ב אמרו דר' יהודה לטעמיה דאדם מביא כבשתו לעזרה, ומקדישה וסומך עליה ושוחטה.<br><u><b>נזירות</b></u>: בל""ק אמרו כאותו נזיר טמא שאכל שמעון הצדיק משלו, משום שעשה בלב שלם לשמים.<br>בל""ב אמרו דר' יהודה לטעמיה דחסידים הראשונים מתאווים להביא חטאת, ולזה נדרו נזירות כדי שיתחייבו חטאת."	נדרים דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עשו חסידים הראשונים שהתאוו להביא חטאת אליבא דר' יהודה?<br>ומה דעת ר""ש בזה?"	"היו נודרים בנזירות, שאחד מקרבנות הנזיר הם חטאת.<br>ולר""ש לא עשו כן, שלא יקראו חוטאים, כדכתיב וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש."	נדרים דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' תנאים אשכחן להו דנזיר חוטא הוא?<br>והיכן אמרו כן?<br>ובמה אין שיטתם שווה?<br>והא קרא בנזיר טמא כתיב?	"שמעון הצדיק, שלא אכל אשם נזיר טמא אלא מאותו שעשה בכוונה גמורה לשמים.<br>ור""ש, דאמר שחסידים הראשונים לא היו נודרים בנזירות, שלא להקרא חוטאים.<br>ור' אלעזר הקפר דהיושב בתענית קרוי חוטא בק""ו מנזירות.<br>אלא דלשמעון הצדיק הוא רק בנזיר טמא, ולר""ש ור""א הקפר גם בטהור.<br>ואע""ג דקרא בנזיר טמא, י""ל דהחטא גם בטהור, וכתיב קרא בטמא הואיל ושנה בחטא."	נדרים דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהם כינויים דמתני'? (2)<br>ומדוע תקנום?<br>והיכא אשכחן בקרא דחיישינן להכי?<br>ואיזה ק""ו דרשו בזה?"	"לריו""ח לשון אומות. לר""ל לשון שבדו חכמים לנדור בו.<br>שלא יאמר לה' וימות קודם שיסיים. ובלשונות אלו שאינם לישנא דקרא אין רגילים להזכיר את השם.<br>וכדכתיב בקרא קרבן לה' ולא לה' קרבן, שמא ימות קודם סוף דבריו.<br>ודרשו דמה באינו מתכוון כך, במתכוון לבטלה על אחת כמה וכמה."	נדרים דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין כינויי כינויים?<br>ומה טעם המחלוקת בזה לס""ד?<br>ואלו ב' אופנים נאמרו בזה למסקנא?"	"ב""ש אוסרים, וב""ה מתירים.<br>לס""ד פליגי אי לשון אומות הם ואסורים, או לשון חכמים ומותרים.<br>למסקנא פליגי אי בהכי משתעי אומות, או לא. [והיינו דאף אם ידברו כן אי""ז מעיקר לשון אלא שיבוש, ר""ן].<br>או דפליגי האם גזרינן כינויי כינויים אטו כינויים, או לא גזרינן."	נדרים דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם צדדי הספק בלשון קינמא?<br>ובלשון קינה?<br>ומה הדין באומר שבואל ומדוע? ובאיזה אופן היה הספק בגמ'?	אי קינמון בושם או קונם.<br>אי קינה של תרנגולים או קונם.<br>שבואל משמע שבואל בן גרשום. אלא ספק הגמ' הוא בשבובאל.	נדרים דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מבואר במשנה בנדר במוהי?<br>ומה פירש בזה רשב""ג? (ב""פ בר""ן)."	"הרי זה כינוי לשבועה.<br>לפ""א בר""ן רשב""ג פירש דהיינו דאמר במומתא דאמר מוהי, וכדכתיב ויואל משה לשבת את האיש.<br>לפ""ב בר""ן רשב""ג אמר דהיינו דאמר מומתא או מוהי בלא ב', אבל בב' לא אמר כלום."	נדרים דף י		
